כראָניק פון אַ נײַער תּקופה אין ייִדישן לעבן: דעם פּאַסטעכס טאָג-בוך – די ערשטע פאַזע

הקדמה

1. בפרק הזה אנחנו נמצאים אחרי השריפה, אבל במקום לגמרי אחר: על חולות בחוף, מתחת כיפת השמים, על יד ים או אגם.

2. 29 הבחורות עושות היכרות עם האיש שהציל אותן. הוא מציג את עצמו בשם "פאסטעך" [הרועה].

3. הוא מסביר להן שהן עכשיו במקום חדש ומתאר את הנקודות העיקריות של תכניתו שיאפשר להן להתחיל חיים חדשים. בו זמנית הוא מסביר להן את הגבולות והתנאים, ושם דגש על היסודות של יהדות ואנושיות שיגדירו בסיס של המשך חייהן.

4. הוא גם מדגיש, שהן כבר לא תוכלנה לחזור לחייהן הקודמות וליקיריהן בניו-יורק. הבנות, כמובן, לא מרוצות מכך.

5. הן במצב מבולבל, והוא מנסה להרגיע אותן בדרכים שונות, כולל להוראות להן להתרחץ ולהחליף את בגדיהן המסריחים מהעשן. אחר כך, הוא מזמין אותן לארוחה קלה.

6. הוא רושם את שמותיהן, מחלק אותן ל5 קבוצות (לכל אחת צבע אחר), ושולח אותן לישון באוהלים מוכנים – שכל אחד צבוע לפי הצבע של הקבוצה.

7. באמצע הלילה, אחת הבנות מתגנבת לתוך האוהל של ה"פאסטעך", כשהיא חושבת שהוא ישן, מודה לו בלחש בבכי, עם נשיקה קלה בראש ... תעלומה שתצטרך פתרון יותר מאוחר.

1. יום ראשון. היום הראשון שאחרי השריפה הנוראית במפעל "טרײַעֶנגְל". הניצולות מתעוררות ליום חדש במקום חדש. המקום שהן נמצאות נקרא בשם "בראשית" על יד המציל ומארח שלהן – "דעֶר פּאַסטעֶך" [הרואה].

2. פּאַסטעֶך אוסף את הנשים, מציג לפניהן את תמצית האירועים של היום הקודם, ומנסה לתת להן להבין איך להתקדם – במיוחד לימים הקרובים, אף ליותר מאוחר. הבנות (שחלקן עדיין בשוק מהמתרחש) אינן מרוצות מהמצב הנוכחי ורוצות הבית – והן אפילו מפחדות לאבד את מקום העבודה אם לא יופיעו למחרת – יום שני – לעבודה.

3. פּאַסטעֶך מציג לפניהן את עיקר העובדות על המתרחש – בעיקר על האובדן הקשה שמתו 146 אנשים ושהמפעל הרוס כליל – ושאין בשביל מה לחזור, ושהוא יכול להציע להן הרבה יותר, – הן רק צריכות לבטוח בו. לבינתיים, הוא מציע להן להנות מהיום החופשי ומהמקום הנפלא. בגלל שעברו טראומה פיזית (חלקן עוד משתעלות בגלל העשן של אתמול) הוא מעביר בדיקה רפואית על כל אחת ואחת מהנשים.

4. אחרי ארוחת בוקר, הוא מחלק להן שאלונים למלא על עצמן, ועל נושאים פרטיים. הוא דואג להן גם למשחקים וספרים כדי להעביר את הזמן בעת שהוא מעביר את הבדיקה הרפואית. לאחר מכן, הן רשאיות לבחור ביגוד ונעליים הולמים, בגלל שעד עכשיו הן לבושות רק בחלוקי בית דקים.

5. בזמן של הבדיקות, פּאַסטעֶך מודאג מאד שמגלים ששתי בנות דודים ווֶראַ [#5] וחנה בֶרגמאַן [#6] מתנהגות בצורה מוזרה וכנראה מסתירות משהו לגבי מוצאן. מתברר, ששתי הבנות מהקהילה היהודית של רומא, וזאת הסיבה ששיקרו ואפילו שינו את שמותיהן להיות יותר "אשכּנזי" – כדי שלא יחשבו שהן לא יהודיות.

6. עוד גילוים: פּאַסטעֶך חושף שאחת הבנות (מינדְל אֶדלְשטֵיין [#2]) בהריון, בעיקבות שאנסו אותה לפני כמה חודשים. הוא מבטיח לעזור לה, אבל היא לא רוצה לגלות את מצבה לחברות למרות שבמוקדם או במאוחר תצטרך. אישה אחרת, חיה גרין [#17] סובלת מבעיות גב וזקוקה למיטה אמיתית – ולא תוכל להמשיך לישון על הריצפה בשק-שינה. בסיכום, חוץ מעוד אישה שבהריון (ליבֶּה סובּול [#21]), וחבולות ופציעות יחסי קטנות, כולן – ברוך השם – במצב טוב.

7. אחרי ארוחת הצהריים, פּאַסטעֶך קורא לאסיפת נציגות ה"בתים" כדי לדון על התוכנית לימים הקרובים.

8. בערב יש תוכנית שבה כל אחת ואחת הבנות מציגה את עצמה – מבוסס על השאלון שמילאו בבוקר. בגלל חוסר בזמן, רק בחורה אחת מצליחה להציג לפניהן, שרה בּרֵייטמאַן [#4].

1. היום יום שני. פּאַסטעֶך מודיע להן שבנוסף לאחריותם השוטפת, הן יצטרכו לעזור להטעין את מצברי החשמל שמשרתים את כפר האוהלים שלהם, דרך רכיבת אופניים מיוחדים.

2. פּאַסטעֶך מעביר את מיטתו לחיה גרין [#17] בגלל בעיות הגב שלה.

3 בזמן שלוח הזמנים בנוגע בנית השטעטל "בראשית" מוסבר, מינדְל אֶדלְשטֵיין [#2] מגלה לכולן שהיא בהריון.

4. הבנות בהתחלה לא מרוצות שהן נאלצות לעבוד עבודה פיזית בבניית העיירה. הן לא רוצות להיות שפחות. פּאַסטעֶך מרגיע אותן ואומר להן שהכל לטובתן ולא מישהו אחר. בכל אופן, העבודה היא רק לכמה שעות.

5. אחרי ארוחת הצהריים, מתחילים הלימודים. בגלל שצריך לעדכן את הבנות היסטורית, חלק מהשיעורים נדחים, ואז הן מתרכזות על סקירה של אירועי העולם שמוביל אותן עד לשנת 1911 (השנה שלהן). תוך כדי, מוזכר שי.ל. פרץ נפטר ב1916 – וזה מצער את כולן.

6. בערב יוצא לרייזל טשאַרנעס [#22]  ולבלומקע זיסמאַן [#23]  לדבר על המוזריות שהתרחשה בימים האחרונים, ועל המקום עצמו – אבל בעיקר על שמיי הלילה. נראה כאילו שהכוכבים לא במקומם הנכון . כשרייזל דורשת לדעת היכן הם באמת, פּאַסטעֶך עונה שהם ב"פּאַנגֵיעָ", היבשת-היחידה שהייתה קיימת לפני 250 מיליון שנה.

7. מירל פּערלמאַן [#16] – שאבא שלה רב מוכר – לא יכולה לקבל את זה. פּאַסטעֶך מסביר שיש בעולם דברים שאף פעם לא נדע או נבין, אפילו שנותנים לנו תירוצי שווא.

8. תוכנית הערב כמו בערב הקודם – פעילות של הכרת היום, דאָראַ וואַסערהאָלץ [#27] מספרת על המשפחה שלה, העשירה – ואיך היא עזבה את ביתה בגלל אהבת התאטרון היידיש.

1. יום שלישי. אחרי שקמים, פּאַסטֶעך מוביל את הבנות למקום בו הופיעו לפעם הראשונה ב"פאנגיה". כאן יהיה מקום מפגש שלהם קבוע, ושמו "טרײַענגל-פּלאַץ" [רחבת-טרײַענגל] לזכר הקרבנות.

2. פּאַסטֶעך מביא להן עיתונים שמספרים על מה שהתרחש בשריפת "טרײַענגל"' ומבטיח לעדכן אותן על מה שקורא בעולם החיצוני. הבנות מאד עצובות שהן קוראות את השמות של חבריהם שמתו, אבל מזועזות שקוראין את השמות של עצמן ברשימת המתים.

3. אחרי ארוכת בוקר, הן מתחילות מחדש להכין את התשתית של העיירה העתידי שלהן "בראשית". הפעם, עם ביגדי ונעלי עבודה מתאימים.

4. אחרי ארוכת הצהריים, הן לומדות על התפתחויות המדע והטכנולוגיה, וגם על השנים 1911-1918 ועל ה"מלחמה הגדולה".

5. בתוכנית הערב, הֶנִיָה (פייגע-הינדע) גאָלדבערג [#10] מגלה שהיא חייה תחת שם בדוי בגלל שפושעים שרצחו את אביה מחפשים אותה. למעשה, אביה היה סוכן מיוחד של משפחה יהודית ידועה באירופה, והיא הייתה השותפה במשׂימות סודיות ומסוכנות. עכשיו הפעם הראשונה – מאז ילדותיה – שהיא מרגישה בטוחה ובלי פחד.

פרק 6: מה "כן", ומה "לא"

1. הבנות לובשות בגדי התעמלות צבעוניים – הצבעים לפי צבעי הבתים שלהן – ופייגע-הינדע גאָלדבערג [#10] מפעילה אותן בתרגילי התעמלות. הבנות, אומנם, מרגישות מנוצלות פיזי: גם בגלל התעמלות הבוקר, גם בגלל שהן צריכות לעזור להטעין את מצברי החשמל, וגם בגלל העבודות להקמת העיר שלהם.

2. אחרי ארוחת הצהריים, משלחת הבנות ובראשן מירל פּערלמאַן [#16] ניגשת אל פּאַסטֶעך להתלונן: הן לא רוצות לנהל חיים דתיים ולהיות שומרות מצוות. הוא מסביר להן שוב את חשיבותה, ומראה להן כמה דברים מעניינים בתורה שאולי מרמז שהן (ביחד עם הנשים האחרות) נועדות לזה.

3. כתוצאה של "ביקור התלונות", פּאַסטֶעך פותח את לימודי האחרי הצהריים בנושא של תורה ומוסר.

4. בשיעור השני, הוא מלמד אותן על התקופה 1918-1932: גם על החיים היהודיים הפורחים מבחינת תרבות ויהדות, וגם על הצד השני של המטבע – האנטישמיות הנמשכת.

5. במקום התוכנית "ההיכרות" הרגיל, כמו בערבים קודמים, בה הבנות מספרות על עצמן, פּאַסטֶעך מפתיע אותן עם ערב משעשע של ריקודים.

1. שבת בבוקר מתחילה שקט – כמו שצריך – עם תפילה וקידוש קל. אחר כך, פּאַסטֶעך מעביר שיעור על פרשת השבוע – ויקרא – וזמן קצר לאחר מכן כולם משתתפים בסעודת שבת חגיגית.

2. אחרי האוכל, כולם מתפזרים לנוח. חלק מהנערות עושות שוב חשבון נפש ומתייעצות ביניהן מה לעשות: להישאר עם פּאַסטֶעך – ועם חברותיהן – או לקחת סיכון ולעזוב.

3. בזמן המנוחה, קבוצת בנות מתחילה לרכל על בחורה אחרת – על נחמה ראָזענצװײַג [#20], להקניט אותה ולהשפילה, ויותר גרוע: לרמוז שהיא זורקת את עצמה מתחת כל גבר שהיא פוגשת. הן אפילו לא מהססות להאשים אותה על התנהגות לא הולמת/חסרת בושה עם פּאַסטֶעך עצמו. נחמה זועמת שהיא שומעת את זה, ומתנפלת בכעס גדול על חנה אַלטמאַן [#14], המאשימה העיקרית. "קרב חתולות" מסתיים הודות התערבותה של מירל פּערלמאַן [#16].

כשפּאַסטֶעך מגיע בריצה – כועס על זה שהן מפרות את קדושת השבת ומנוחתה, נחמה מספרת על האירועים הקשים ונסיון הקשה של ניצול שהיא עברה מאז היותה ילדה חפה מפשע, בת ה13. שתי היריבות  משלימות ומתפייסות, וכולם מתפזרים. פּאַסטֶעך נמנע מלהעניש אותן.

4. בערב, אחרי ההבדלה, הן חוגגות מלווה מלכה. בו-זמנית, הבנות שאמורות להתחתן הולכות לטבול – כמו שנהוג. באותו זמן, פּאַסטֶעך נפגש עם כל בחורה – גם עם אלו שהסכימו להתחתן, וגם עם אלו שעדיין נימנעו מלתת תשובה מכריעה. ובסוף, מסתבר שכולן משוכנעות שאין מנוס להן – וכולן מסכימות לקבל את התנאים של פּאַסטֶעך על מנת להישאר בעיירת "בראשית", ולהתחתן איתו.

פרק 10: בעל ונשים (יום ראשון – חתונה)

1) הכל שקט בבוקר. הבנות מתכוננות רוחנית ליום הגדול הזה.

2) אולי הלחוץ מכולם הוא פּאַסטֶעך עצמו. הוא קורא לכולן להתכנס שעות ספורות לפני הטקס ומשמח אותן עם הפתעה. הוא דאג שלכל אחת תהייה שמלת כלה עם תכשיטים ואיפור. הן מתנפלות על האוצר הזה עם שמחה רבה.

3) בשעה 19:00 כולם מתכנסים שוב – לבושים חגיגי, ופּאַסטֶעך מעביר טקס קידושין לכל אחת בנפרד (חוץ מלשתי הצעירות).

4) אחרי הטקס, פּאַסטֶעך מזמין כל אחת בנפרד לאוהל שלו (חוץ משתי הנשים שבהריון). אחרי כ5 דקות הוא מזמין את הבאה בתור. האמת היא שבעצם עוברים 5 ימים לכל אחת, ופּאַסטֶעך לוקח את כל אחת לירח דבש בכל מיני מקומות בעולם. כשהן מופיעות, לכל אחת יש מה לספר, וגם מה להראות – בגלל שזה גם נהפך לשופינג – כל אחת לפי טעמה.

 = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = =