“All for One and One for All” was the rallying cry of the three musketeers (later 4) in Alexander Dumas’ famous French tale of adventure. In a similar vein, many have used variations of the following to get their point/platform across: “United we Stand – Divided we Fall”. With respect to the disarray and confusion expected in the upcoming elections – who to vote for – wouldn’t it be nice to know that all the religious parties were united, and if religious issues were important to you, then you only had one ‘address’ to look to?

As with politics in general, this is always a nearly "impossible dream". How often have we seen multiple <name your topic> parties (such as the "green" parties) springing up like mushrooms after the storm – and in this case, “before” each election…?

I’m reminded of how absurd it was when I visited Israel at one time, as a tourist (before immigrating). I think it was the summer of 1984. It was just before election time and the TV was transmitting political commercials by the various candidate parties for the upcoming elections.

I saw a Labour party promo, and one by the Likud, followed at some point by one from a religious party, and then another one, from religious Yemenite Jews, followed by (if I’m not mistaken) the “Taxi drivers” coalition , and then – another party for (even more religious?) religious Yemenite Jews …

(How many religious Yemenite Jews were there, that they needed 2 parties …???!!!)

This seemed totally exaggerated and absurd…

In the most recent election of Feb.2009 – the “Mafdal” (National Religious Party) split into 2 opposing parties, each vying for votes from basically the same electorate/interest groups – each promoting almost the same thing, and each saying almost the same thing against the “other(s)”.

The “Shas” (Sephardi ultra-orthodox) and “United Torah Judaism” (Ashkenazi ultra-orthodox) parties were also claiming that only their way was the correct way (fully supported by the Rabbinical experts and authorities of each group)…  "Wait," I said to myself. "I’m religious. There is one God, and one Torah… then which one among all of these parties is telling the ‘truth’, is truly ‘honest’?"

In addition, not only was each group ‘righteously adamant’ that only their way was right, but that the other groups were ‘wrong’ (sounds like ‘Torah-bashing’ to me). How utterly ridiculous on the one hand, and how terribly unethical, immoral, and anti-Jewish on the other hand (but then, that’s what politicians do, isn’t it…???).

These are supposed to be our moral, ethical, upstanding leaders… supposed role-models – who instead speak ill of their fellow (religious) man, and of the ‘opposing’ religious parties who were flinging the ‘dirt’ right back at them...

I was in a moral dilemma of who to vote for. I looked at it this way: Either they are ALL right and telling the truth (which is impossible) – or they are ALL lying … (can that be)?

So with a clear (and clean) conscience, I voted for NONE of them, and have slept very well since.

A friend of mine – a lawyer – suggested that there should not be ANY religious parties, since it would be religiously immoral. Besides, he added, ‘religious issues’ should be the responsibility of each ‘normal’ party, and not of a specific interest group. However, this is a subject for another time.

I do agree with him partly: 

IF THERE ISN’T ONLY ONE RELIGIOUS PARTY 

– THERE SHOULDN’T BE ANY AT ALL!!!

It is not impossible to create one main religious party.  I think that there is enough Torah/Judaism-based common ground – that if the leadership thinks it’s important enough to advance those common issues (a perfect example is: KASHRUT) – that a united party can indeed be formed.

For the last elections (2009), there was an initiative by Rabbi Shmuel Eliyahu (of Tsefat) to try to unite all parties (see my 2008 article in the Yiddish “forverts” on my website: “der meylekh vos iz (nokh) nit geven” http://leyblsvelt.co.il/lv-eseyen.html ). He was convinced, that uniting all the religious parties could bring that single party the largest number of seats in the Knesset! In the end, though, he didn’t get the support he expected.

I independently also began contacting various key rabbis and religious political figures, but they were not very enthusiastic – or gave me a nice “pat on the back” and wished me luck… (but that’s a story I’ll tell some other time – including my ‘grand plan’…).

Sure it’s a difficult mission. The main issue was that they “did not see eye-to-eye” or “didn’t agree” with the other parties’ views on issues x, y, and z… but even in the most consolidated and ‘united’ party there will always be critics and unsatisfied individuals (some of who may break away to form their own parties).

Maybe this time around (by some miracle or PR wizardry), someone WILL manage to convince the stiff-necked rabbis and religious mud-slinging politicos that it’s in everyone’s best interest to unite (and then, behind doors, they can fight it out to decide what their working agenda and priorities are).

In the meantime, each and every one of us should tell the existing parties:

JOIN TOGETHER, OR YOU WON’T GET MY VOTE.

In other words: “All for One – or None at All”.

הערה: זה נכתב ב16 לאוקטובר, לפני שהוכרז ההסכם של "נתניהו-ליברמן"]

"כולם למען אחד ואחד למען כולם" הייתה קריאת הקרב של שלושת המוסקטרים ​​(כעבור זמן מה, 4) בסיפור ההרפתקה הצרפתי המפורסם של אלכסנדר דיומא. ברוח דומה, רבים השתמשו בווריאציות של הביטוי הבא, כדי לקדם את הפלטפורמה שלהם: "מאוחדים אנחנו עומדים – מחולקים אנחנו נופלים". עם כל הכבוד לאנדרלמוסיה והבלבול הצפוי בבחירות הקרובות – עבור מי להצביע – לא היה נחמד לו הינו יודעים שכל המפלגות הדתיות היו מאוחדות? שאם הנושאים הדתיים היו חשובים לכם, אז היתה לכם רק כתובת אחת עבור ההצבעה שלכם?

כמו עם פוליטיקה בכלל, זה כמעט תמיד "חלום בלתי אפשרי". כמה פעמים ראינו <זרוק נושא> (כגון מפלגות "הירוקות") שצצים כפטריות לאחר הסופה – ובמקרה הזה "לפני" הבחירות ...?

אני נזכר עד כמה אבסורדי שזה היה כשביקרתי בישראל פעם, כתייר (לפני העלייה). אני חושב שזה היה בקיץ של 1984. זה היה בדיוק ​​לפני הבחירות. הטלוויזיה הייתה משדרת פרסומות פוליטיות על ידי הצדדים השונים למועמד בבחירות הקרובות.

ראיתי את הפרומו של מפלגת העבודה, ואחד על ידי הליכוד, ואחריו בשלב מסוים על ידי אחת המפלגות הדתיות, ואז עוד אחד, מיהודי-תימן דתיים, ואחריו (נדמה לי) של "התאחדות נהגי מוניות" ולאחר מכן – מפלגה אחרת ליהודים תימנים (?עוד יותר?) דתיים ...

(כמה יהודים תימנים דתיים היו אז, שהיו צריכים 2 מפלגות ...?!)

זה היה נראה לחלוטין מוגזם ומגוחך ...

בבחירות האחרונות בפברואר 2009 – מפלגת ה"מפד"ל" התפצלה ל2 מפלגות מנוגדות. כל אחת התחרתה על קולותיהם של אותה אוכלוסיית בוחרים – תוך כדי ביקורת חריפה על "האחר(ים)".

"ש"ס" (הספרדים החרדים) ו"יהדות תורה" (חרדים אשכנזים) גם טוענים שרק דרכם היא הדרך הנכונה (ונתמך באופן מלא על ידי המומחים והפוסקים של כל קבוצה) ... אבל "חכה" אמרתי לעצמי. "אני דתי. יש אלוהים אחד, ותורה אחת ... אז איזה מהן בין כל מפלגות הדתיות הללו מספרת את "האמת", והיא באמת ישרה?

בנוסף, לא מדובר רק על ​​"נחושה בצדקנותה". כל קבוצה פירסמה כי הדרך שלה היא הנכונה, וכשהקבוצות האחרות  "לא בסדר" (נשמע כמו "זילזול בתורה"). כמה מגוחך, מצד אחד, וכמה לא מוסרי, ולא אתי ואנטי-יהודי מצד השני (אבל זה מה שעושים פוליטיקאים, לא ...?).

אלו אמורים להיות מנהיגינו, המוסריים והאתיים למופת ... דוגמאות – שמדברים בגנותיהם של דתיים אחרים, בזמן שהדתיים האחרים משליכים מייד את הלכלוך חזרה אליהם. ..

הייתי בדילמה מוסרית, עבור מי להצביע. הסתכלתי על זה ככה: או שכולם צודקים ואומרים את האמת (שזה בלתי אפשרי) – או שהם כולם משקרים ... (יכול להיות)?

אז עם מצפון צלול (ונקי), אני הצבעתי לאף אחת מהן, וישנתי טוב מאוד מאז.

חבר שלי – עורך דין – הציע כי לא צריך להיות כלל מפלגות דתיות, שכן זה לא מוסרי על פי הדת. חוץ מזה, הוא הוסיף, "נושאים דתיים צריכים להיות באחריותם של כל אחד מהמפלגות ה"נורמליים", ולא של קבוצת אינטרס מסוימת. עם זאת, זה נושא לשיחה אחרת.

אני מסכים איתו בחלקו: אם אין רק מפלגה דתית אחת – 

לא צריך להיות כלל!

זה לא בלתי אפשרי ליצור מפלגה דתית מרכזית אחת. אני חושב שיש מספיק בסיס מכנה משותף ביהדות ובתורה – שאם ההנהגה חושבת שזה חשוב מספיק כדי לקדם את אותם עניינים נפוצים (דוגמה מושלמת היא: כשרות) – שמפלגה מאוחדת אכן יכולה להיווצר.

לבחירות האחרונות (2009), הייתה יוזמה של הרב שמואל אליהו (הרב הראשי של צפת) לנסות לאחד את כל המפלגות הדתיות (ראה המאמר שלי מ2008 ב"פארווערטס" באתר שלי ביידיש: "דער מלך וואָס איז (נאָך) ניט געווען": http://leyblsvelt.co.il/lv-eseyen.html). הוא היה משוכנע, שאיחוד של כל המפלגות הדתיות היה יכול להביא למפלגה אחת את המספר הגדול ביותר של מושבים בכנסת! בסופו של הדבר הוא לא קיבל את התמיכה שציפה לו.

באופן עצמאי גם התחלתי ליצור קשר עם רבני מפתח שונים ואישים פוליטיים דתיים, אבל הם לא היו נלהבים מאוד – או שנתנו לי "טפיחה על השכם" נחמדה ואחלו לי בהצלחה ... (אבל זה כבר סיפור שאני אספר בפעם אחרת – ובכלל "התכנית הגדולה" שלי ...).

בטוח שזאת משימה קשה. הבעיה העיקרית הייתה שהם "לא ראו עין בעין" או "לא הסכימו" עם דעות המפלגות האחרות בנושאים x, y, z ו... אבל אפילו במפלגה המגובשת ביותר, תמיד יהיו מבקרים ואנשים בלתי מסופקים (שחלק עשויים להתנתק ולהקים מפלגות משלהם).

אולי הפעם (באיזה נס או במטה קסם של יחסי הציבור), מישהו יצליח לשכנע את הרבנים קשי-העורף והפוליטיקאים דתיים הזורקי בוץ, כי זה האינטרס של כולם להתאחד (ויותר מאוחר, מאחורי דלתות, הם יכולים להילחם ולהחליט מה סדר העדיפויות והעבודה שלהם).

בינתיים, כל אחד ואחת מאיתנו צריך להגיד למפלגות הקיימות:

"תתאחדו יחד, או שלא תקבלו את הקול שלי." 

במילים אחרות: "הכל ["הקול"] למען אחד – או בכלל".

לייבל באָטוויניק

נ.ב. אם מצא חן בעיניכם, תגידו את זה!
     ואם לא, תגידו: "האָט ער געזאָגט"!

2012:  אוקטובר - October - אָקטאָבער